קדימה: אותה הגברת בשינוי אדרת
נמרוד נוי
16/4/2012
למרות הטענה הנשנית וחוזרת מפי חברים מן השורה בקדימה, שזה עתה השתחררו מעולה של ציפי לבני ותולים תקוות חדשות בשאול מופז, למרות הטענה שיש לתת לו 100 ימי חסד לפני שבכלל מוציאים הגה מן הפה, למרות כל זאת אי אפשר שלא לומר כבר עתה משהו מושכל על קדימה. די היה לעקוב אחר התנהלות הפריימריז בקדימה ולשמוע את דברי החברים ובעיקר את דבריו של שאול מופז כדי ללמוד מהם רבות על הצפוי לנו. מילה אחת מושכלת לא נאמרה במשך כל הפריימריז על מהותה של קדימה ועל תפקידה ההיסטורי. דבר לא הוזכר באשר להצדקות האמתיות לעצם קיומה. באשר ליסודותיה האסטרטגיים: זהותה ודרכי התנהלותה. השיח שהונחה על ידי שאול מופז לא חרג מהתקשקשות חסרת תועלת וחסרת טעם, הנשנית וחוזרת על עצמה, בשאלות השלום והביטחון וחברה וכלכלה. מן ניסיון מאולץ שכזה להגדיר את המפלגה דרך עיסוק יתר בענייני המדינה השונים. אפס תעוזת הרוח ואפס הסתייעות בתשומות מקצועיות באשר לכך.
בנקודת זמן זו אי אפשר להתעלם מן העובדה הניצחת ששאול מופז נישא על גבה של קואליציה של פריפריות שונות וקבוצות מיעוטים. אי אפשר להתעלם מכך. זה לא עניין של טוב ורע. זו עובדה משמעותית ביותר. נדמה כי קדימה ויתרה על הדבר החשובה הזה של היותה בית לשדרה המרכזית של החברה הישראלית ושל האליטות השונות. בפריימריז האחרונים היא דחקה אותם החוצה. זה דבר מאוד מאוד חשוב. משהו שיקרין על עתידה של המפלגה הזו. כמי שסבור שהגדרתה של קדימה כמפלגת מרכז היא טעות - הנובעת מחוסר הבנה יסודית את בעיותיה של הפוליטיקה הישראלית, וכי עליה להוות את הפלטפורמה של המפלגה הדמוקרטית הליברלית ההגמונית החדשה, שתהווה בית לכל הגורמים במדינה מן הימין המתון ועד לשמאל ולעצב תרבות פוליטית חדשה בישראל – כמי שסבור כך נכונה לו אכזבה גדולה ביותר. קדימה אפילו איננה עוד מפלגת מרכז. נרצה או לא נרצה הסיפור הזה תם לו. למעשה נולדה כאן מפלגה חדשה. מפלגה שכל יעודה הוא לשאת את מופז לראשות הממשלה ולהבטיח במשהו את שרידותם של חברי הכנסת של קדימה. ההתבססות על הפריפריה והמיעוטים בשילוב עם התפתחותן של מגמות שבטיות עזות מציבים את קדימה בשורה אחת עם מפלגת ש"ס אך הפעם בלבוש חילוני.
תחת להקים ועדה מפלגתית שתעסוק ביסודותיה של קדימה, מיהר מופז להטיל על חברי הסיעה לנסח מצע למפלגה. עוד בטרם ביררנו לעצמנו היטב היטב את מהותה של המפלגה ואת העובדה שמצע רעיוני איננו עוד כלי שניתן להתגדר עמו בימינו, השליחים כבר יצאו לדרך ובולדוזרים כבר דוחפים. פעלתנות יש, אך השאלה היא אם עושים את הדברים הנכונים. ושוב, השחקנים היחידים הם חברי הסיעה, ואין בה מקום לאיש מלבדם. בדיוק אותו פורמט שכה אפיין את ציפי לבני: שלטונם חסר המעצורים וחסר הרסן של נבחרי המפלגה בה ובעיקר של היו"ר שלה. המפלגה זה הם והם זה המפלגה ותו לא. אנחנו, אינינו יותר מאשר פלטפורמה של חמורים כפופי גבות, שכל תפקידנו הוא לשאתם לכנסת ולממשלה. עתה גם עומד על הפרק מינויו של מנכ"ל חדש למפלגה. על פי הפרסומים השונים על זהותו של המועמד מצטיירת תמונת ראי למה שקרה אצל ציפי לבני. מנכ"ל המפלגה איננו יותר מאשר מנהל תפעול זוטר בשירותו של יו"ר המפלגה. עושה דברו ותו לא. גם כאן לא נעשה כל תהליך מושכל של חשיבה מקצועית באשר לתפקידו של המנכ"ל במפלגה. על כך עוד אפשר להוסיף את העובדה הרעה שמי שמתווה את דרכה של המפלגה הם יועצי התקשרות והפרסום. בקיצור ולעניין, מה שהיה הוא שיהיה. זו כבר לא אותה המפלגה אבל זו אותה הפוליטיקה. אותה הגברת בשינוי אדרת.
